אורוגוואי-גאנה 2010 Poem by Tuvia Ruebner

אֵין כֹּרַח לִכְתֹּב שִׁיר עַל כַּדּוּרֶגֶל
גַּם בְּהִתְקַיֵּם הַמּוֹנְדִּיאָל 2010.
הֲרֵי רֹב רֻבָּם שֶׁל הַצּוֹפִים מִסְתַּדְּרִים
לְלֹא שִׁירִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
אֲבָל אִם אֹמַר בְּשִׁירִי לַכַּדּוּרַגְלָן הַשָּׁחֹר מִגָּאנָה
כִּי רָצִיתִי מְאֹד שֶׁקְּבוּצָתוֹ תְּנַצֵּחַ, וְכִי הַשּׁוֹפֵט
יָכוֹל הָיָה לִקְבֹּעַ 'שַׁעַר' כְּשֶׁכַּדּוּרוֹ הַנִּפְלָא
נֶחְסַם לֹא בִּידֵי הַשּׁוֹעֵר אֶלָּא בְּתוֹךְ הַשַּׁעַר פְּנִימָה
בְּיָדָיו שֶׁל שַׂחְקַן אוּרוּגְוָאִי רָגִיל...
לַחֻקִּים יֵש פֵּרוּשֵׁי פֵּרוּשִׁים וְאָסוּר שֶׁיְּטֻשְׁטַשׁ הַהֶבְדֵּל
בֵּין חֹק לְעָרִיצוּת. לָכֵן יָכוֹל הָיָה הַשּׁוֹפֵט לְוַתֵּר
עַל הַכַּרְטִיס הָאָדֹם - הַמִּשְׂחַק הָיָה צִבְעוֹנִי דַיּוֹ -
וּלְוַתֵּר עַל הַפֶּנְדֶל עִם הַקּוֹרָה הַקַּנָּאִית.
אוֹ אָז, אָחִי, אִשְׁתְּךָ הָיְתָה מְגַלָּה מֵחָדָשׁ אֶת אַהֲבָתָהּ
אַהֲבָה גֵּאָה כְּמוֹ דְּרוֹם-אָמֶרִיקָאִית, וּמְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ
גַּם אַחֲרֵי הַמִּשְׁגָּל הַשְּׁבִיעִי בִּפְנֵי בְּתוּלָה מְאִירוֹת
וּבִנְךָ הָיָה נוֹשֵׂא עֵינָיו אֵלֶיךָ כְּאוֹמֵר:
אֵין עוֹד אַבָּא כָּמוֹךָ. וַחֲבֵרֶיךָ הָיוּ מַזְמִינִים לִשְׁתּוֹת
עַל חֶשְׁבּוֹנָם וְשָׁרִים אִתְּךָ עַד אוֹר הַבֹּקֶר
וְלִישֹׁן הָיִיתָ הוֹלֵךְ בְּהַרְגָּשָׁה מְתוּקָה שֶׁחַיֶּיךָ
לֹא לַשָּׁוְא הָיוּ, אַדְּרַבָּא, הֵם יָפִים, הֵם יָפִים יָפִים
וְיָדַיִם פְּסוּלוֹת לֹא תּוּכַלְנָה לִגְרֹעַ כְּקֹרֶט מִיָּפְיָם.
כָּל זֶה עָשׂוּי הָיָה לִקְרוֹת לוּ קָרָאתָ שִׁירָה עִבְרִית
אוֹ לַחֲלוּפִין לוּ כּוֹתֵב הָיִיתִי אֲנִי שִׁיר בִּשְׂפַת אָשַׁנְטִי.