ראיתי בנות ים Poem by Nurit Zarchi

ראיתי בנות ים

אחרי הליכה ארוכה בעיגול
מה נותר? ללמוד לחבק את עצמך
כל מה שפגע, ילדים, גברים או רוח
הגל הקיא את בנות הים הקשישות
הכול הפך קצף. על קו החוף מישברים בלעו את גובהם
כבדות מקונכיות ועצם, קוצפות מידי לאהבה
לצעוק ממעמקים, שתוקות יותר מסלעי הטיט,
שלא ככלבי הים, לא מכבודן
שטיפסו פעמים רבות על כתלי המצולה.
כצבות הפוכות הן מתייבשות בשמש,
וניגר מהן כחול למלא את הים,
עכשיו אתה יודע.

COMMENTS OF THE POEM
READ THIS POEM IN OTHER LANGUAGES
Close
Error Success