מִבֶּטֶן הַסְּפִינָה, הַשָּׁטָה
לְמֶרְחַקִּים, אֲנִי
נִבָּט קַשּׂוּב.
הַמַּיִם מְרַחֲמִים. הָעֶרֶב
כְּמוֹ לִפְנֵי אֶלֶף
שָׁנָה.
בַּיָּם הָעַתִּיק שֶׁלָּנוּ
אֵין חָדָשׁ.
רַק הָרוּחַ מִשְׁתַּנָּה.
אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב
שֶׁהֶחְמַצְתִּי מַשֶּׁהוּ.
כָּל שֶׁנִּתַּן מֵאָז
הוּא מַתָּנָה.
פַּעַם בָּא
סוֹחֵר פְלוֹרֶנְטִינִי וְהִצִּיעַ
זְכוּכִית אֲדֻמָּה.
בִּשְׁנַת אֶלֶף
אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַחַת זֶה הָיָה.
לֹא הָיָה
לִי מַה לָּתֵת
בָּעֲבוּרָה. וְהוּא שָׁב.
אֶקְנֶה אוֹתָהּ עַכְשָׁו.
כְּמוֹ לִפְנֵי אֶלֶף
שָׁנָה, גַּם הָעֶרֶב
...
Read full text