הטיפה Poem by José Emilio Pacheco

הטיפה היא תמצית התמצות:
היקום כולו
כלוא בנקודת מים.

הטיפה מייצגת את המבול ואת הצמָא.
היא האמזונס הנרחב והאוקיינוס הגדול.

הטיפה היתה שם בראשית העולם.
היא המראָה, התהום,
בית החיים ונזילוּת המוות.

לשם קיצור, הטיפה מאוכלסת ביצורים
הנאבקים, משמידים, מזדווגים.
אין הם יכולים לצאת ממנה,
לשווא הם צועקים.

הם שואלים, כמו כולם:
מה זה,
עד מתי,
במה חטאנו שאנו אסירים בטיפה שלנו?

ואין איש שומע.
צל ודממה סביב לטיפּה,
נימת אור דקה בתוך הלילה הקוסמי
שאין בו תשובה.