תַּעֲנוּגוֹת פּזוּרִים
מאת ו'יליאם וֶ'רדסוֶ'רת'
תרגם, יעקב שקד ©
עַל יַד טָחֲנָה
צָפָה, מֵתָה חוֹנָה,
שׁוּר, אֲסִירִים שָׁם שׁלוֹשָׁה,
הַטּוֹחֵן, מִתנַשֵּׁם זָע,
בְּחֵיק נְהַר תֶמזָה!
הוּא שָׁם עִם שׁתֵּי נָשִׁים,
צפוּפִים עַל הַקּרָשִׁים;
וּמרַקּדִים בּלִי כָּל בּוּשָׁה.
מִן הַחוֹף הַצּלִילִים
מַגִּיעִים כּמוֹ גַּלִּים,
כּמוֹ הָיתָה בֵּיתָם, הַטַּחֲנָה:
אִי הָעֵץ הַקָּטָן, בּוֹ כְּמַעַשׂ שָׂטָן,
הֵם מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב,
שׂמֵחֵי לֵב וְקֶרֶב; --
כּמוֹ כָּל מִי שֶׁמְּאוֹד נֶהֱנָה.
הַצּרִיחִים שָׂם עַכשָׁיו,
כְּמוֹ חַיִּים, בְּאִשָּׁיו
שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, לָנוּחַ שׁוֹקֵעַ,
בְּעֵינָם הַפּקוּחָה
שֶׁל שׁמֵי-עַל לִרוָחָה,
הֵם רוֹקדִים, --הֵם שׁלוֹשָׁה,
שֶׁעוֹלצִים בּלִי בּוּשָׁה,
בְּחֵיק הַנָּהָר הָרוֹגֵעַ.
אִישׁ וְנָשִׁים - מַעְגָּל,
הֵם עַצמָם הַגַּלגַּל,
תַּ'נעִימָה כּמוֹ תּפִילָה לַחֲבוֹק;
לֹא אֵלֵיהֶם כּוּונָה הִיא,
אָז מָה? מַתָּנָה הִיא;
אִם הָיתָה דְּאָגָה,
פּוּזרָה כּמוֹ עֲנָנָה הִיא,
בְּרָקדָם, קוֹראִים,
'כְּכָל שֶׁתַּחשׁוֹק! '
רִיקוּדָם הוּא לֹא לִי,
אַך גִּילָּם הוּא שֶׁלִּי!
כָּך הָעוֹנֶג מוּפָץ בָּעוֹלָם
בְּמַתָּנוֹת פּזוּרוֹת,
הֵן שֶׁל כָּל הַמּוֹצֵא;
כָּכָה רוֹחַב הַלֵּב,
אֶל הַכֹּל הוּא יוֹצֵא,
מֵבִיא אוֹשֶׁר וְגִיל לְכוּלָם.
מִמטְרֵי הָאָבִיב
כָּל צִפּוֹר, שִׁיר בְּפִיו;
אִם הָרוּחַ בְּכֵּף
מִסתַּחרֵר כָּכָה סתָם,
כָּל עָלֶה עַל כַּנּוֹ
מְנַשֵּׁק אֶת שׁכֵנוֹ;
כָּל גַּל וְרַצרָץ,
אַחֲרֵי אָחִיו אָץ:
וּשׂמֵחִים הֵם,
כִּי זוֹהִי זכוּתָם!
This poem has not been translated into any other language yet.
I would like to translate this poem